19והוא הדין לכל כלי המשכן על למ"ד זו של הכללה השווה למעלה, פס' ג', ופירושי שם, כלומר יחד עם כל המכשירים הצריכים בכל עבודתו, כגון פטישים, סדנים, סכינים, משׂורים, ועד ועוד, וכל יתדותיו של המשכן השווה מה שכתבתי למעלה על סדר קביעתן של יריעות המשכן וכל יתדות החצר, כל אלה ייעשו נחשת.20ההרמוניה המספרית והסימטריה היסודית ברורות בכל התיאור הזה. העיקר הוא השיטה העשרונית: אורך החצר הוא 100 אמה, רחבו 50 אמה; כל היקפו 300 אמה, העמודים הם 20 באורך, 10 ברוחב, 60 בסך הכל עי' למעלה על מספר זה; חמש אמות, כלומר מחצית 10 אמות, היא קומת העמודים והקלעים. אולי יש כאן גם יסודות של שיטת השישים במניינם הכללי של העמודים ובמידת היקף החצר.21באיזה מקום של שטח החצר יינתן המשכן לא נאמר בכתוב. אם נדון על פי השיטה הסימטרית וההרמונית, תתאמת עלינו הדעה הרווחת, שעל פיה היה פתח המשכן נתון על הקו המחלק את אורך החצר לשני חלקים שווים: חמישים אמה אורך לפני המשכן וחמישים אמה משם ואילך, שלושים לאורך המשכן, ועשרים לאחריו; וכן ריוח של עשרים אמה משני הצדדים, בדרום ובצפון, בין המשכן והקלעים. ואם כך יהיה, יימצא הארון בדיוק במרכז המחצית המערבית של החצר; ואולי יוכל המזבח להיות נתון במרכז המחצית המזרחית. אבל אין אף רמז קל לכל זה בכתוב.22וכאן מסתיימות ההוראות העיקריות לעשיית המשכן. הוראות נוספות תסופחנה להלן, ועל סיבות סידורן שם נעמוד כשנגיע אליהן.
